(א) "ויבנו את שער הצאן", הנה שער הצאן היה באמצע מזרח, ומשם בנו אל צד צפון, ומצפון למערב, וממערב חזרו למזרח בצד דרום, עד שבאו שנית לשער הצאן, ומגדל חננאל היה בצפון לשער הצאן, ואחריו בצפון מגדל המאה, ואחריו היה שער הדגים. ומה שהתחיל בשער הצאן שהוא באמצע מזרח שהוא היה מגביל נגד בית אלהים כמבואר [לקמן י"ב] ששתי התודות שהלכו משער הגיא מאמצע מערב פגעו שם זה בזה והלכו משם אל בית אלהים, ועז"א "המה קדשוהו" כי היה נכח בית אלהים:
(ה) "ואדיריהם," יל"פ מפני שאמר בפסוק ז' שאנשי גבעון והמצפה היו תח"י פחת עבר הנהר מפני שהם ישבו ביהודה מקדם, כמש"ש, וא"כ גם התקועים שהם ג"כ לא עלו בימי כורש רק ישבו שם מקודם היו תח"י פחת הנזכר, רק שהם "לא הביאו צוארם בעבודת אדוניהם" מפני שהיו אדירים והיו חפשים לעצמם, וגם יל"פ שהתקועים היה להם איש שר עליהם והוא ואנשיו בנו במקום זה, אבל היו בהם כת אדירים שלא רצו לשמוע לפקודת השר אדוניהם והם התחלקו ובנו בפ"ע, כמ"ש בפסוק כ"ז אחריו החזיקו התקועים מדה שנית:
(ז) "לכסא פחת עבר הנהר", והוא כמ"ש פסוק ה', שאלו שעלו עם זרובבל או עזרא, היה זרובבל ואח"כ נחמיה להם לפחה, אבל אלה שהיו ביהודה מכבר עמדו תחת הפחה הקודם של עבר הנהר שכבר היה לו ממשלה עליהם, ואנשי ירחו (ב) ובני הסנאה (ג) עלו בימי עזרא, אבל אנשי גבעון והמצפה לא נחשבו [עזרא ב'] בין העולים, וע"כ היו שייכים לכסא וממשלת של פחת עבר הנהר והלכו ברשותו וכן התקועים כמ"ש בפסוק ה':
(ח) "ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה" לפי המבואר [לקמן י"ב ל"ח ל"ט] היה בין החומה הרחבה ובין שער הישנה עוד שער אפרים שלא נזכר כאן, והוא אשר פרץ יואש משער אפרים עד שער הפינה ארבע מאות אמה [דה"ב כ"ה], ושער הפינה הוא שער הישנה שעמד בפינת מזרחית צפונית, וצ"ל ששער אפרים לא נחרב כ"כ ולכן לא הזכיר בנינו בפ"ע רק כללו בכלל החומה. ומ"ש "ויעזבו" שחזקו ובצרו, כי בצד צפון לא היו הרים סביב לירושלים רק מישור והוצרכו לחזק שם ביותר עד החומה הרחבה ששם היתה החומה למגן בפני אויב:
(יד - טו) "ואת שער האשפות ואת שער העין," החומה של שער הגיא הלכה עד שער האשפות, ומשם אל שער העין, וקרוב לו למזרחו בתוך החומה היו מי השלוח שנקרא ג"כ בריכת המלך [למעלה ב' י"ד], שנמצאו שם גנות המלך, ונודע כי מצודת ציון עיר דוד ובית שלמה מלוא ובית מלוא, היה במורד הר ציון במזרחו, ומשם הלכו במעלות דרך גיא בן הנום וחומת העיר אל גנות המלך והברכה. כי עיר דוד היתה במערב גיא בן הנום תוך חומת הר ציון, והגן והברכה היו תוך חומת העיר, והיה גשר בנוי על שתי החומות לבא מאחד לחבירו, וז"ש "ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות" מעיר דוד:
(יד - טו) "ואת שער האשפות ואת שער העין," החומה של שער הגיא הלכה עד שער האשפות, ומשם אל שער העין, וקרוב לו למזרחו בתוך החומה היו מי השלוח שנקרא ג"כ בריכת המלך [למעלה ב' י"ד], שנמצאו שם גנות המלך, ונודע כי מצודת ציון עיר דוד ובית שלמה מלוא ובית מלוא, היה במורד הר ציון במזרחו, ומשם הלכו במעלות דרך גיא בן הנום וחומת העיר אל גנות המלך והברכה. כי עיר דוד היתה במערב גיא בן הנום תוך חומת הר ציון, והגן והברכה היו תוך חומת העיר, והיה גשר בנוי על שתי החומות לבא מאחד לחבירו, וז"ש "ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות" מעיר דוד:
(טז - יט) "אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
(טז - יט) "אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
(טז - יט) "אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
(טז - יט) "אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
(כד) "בנוי בן חנדד מדה שנית", שהיה לו מדה הראשונה עם אחיו כמ"ש [י"ז י"ח] רחום בן בני, חשביה אחיהם בני בן חנדד. "עד המקצוע ועד הפנה" הוא מקצוע דרומית מזרחית, ושם היה גם פנה שהוא מין מגדל כמ"ש על הערים הבצורות ועל הפנות הגבוהות [צפניה א'], להיות על המגדלים ועל הפנות [דה"ב כ"ו ט"ז]:
(כה - כו) "מנגד המקצוע," שנגד לו היה בית המלך במזרח ונמשך שם "מגדל מבית המלך" שהיה שייך לחצר המטרה שהיה ג"כ אצל בית המלך, [ואינו שער המטרה המוזכר לקמן י"ב ל"ט שהיה אצל בית ה'] ומלת החזיק שבפסוק הקודם נמשך לארבעה פלל בן אוזי [החזיק] אחריו [החזיק] פדיה בן פרעוש. "והנתינים" (אשר "היו יושבים בעופל") "החזיקו עד נגד שער המים," שהנתינים החזיקו את המגדל היוצא מבית המלך ומשם עד שער המים שעמד בצד המזרח, כי עתה חושב צד המזרחי מדרום לצפון. וביומא דף ס"ט מבואר ששער המים היה נגד המקדש:
(כה - כו) "מנגד המקצוע," שנגד לו היה בית המלך במזרח ונמשך שם "מגדל מבית המלך" שהיה שייך לחצר המטרה שהיה ג"כ אצל בית המלך, [ואינו שער המטרה המוזכר לקמן י"ב ל"ט שהיה אצל בית ה'] ומלת החזיק שבפסוק הקודם נמשך לארבעה פלל בן אוזי [החזיק] אחריו [החזיק] פדיה בן פרעוש. "והנתינים" (אשר "היו יושבים בעופל") "החזיקו עד נגד שער המים," שהנתינים החזיקו את המגדל היוצא מבית המלך ומשם עד שער המים שעמד בצד המזרח, כי עתה חושב צד המזרחי מדרום לצפון. וביומא דף ס"ט מבואר ששער המים היה נגד המקדש:
(כז) "התקועים מדה שנית", כנ"ל ה', "עד חומת העופל" שהעופל היה מבצר מיוחד ועומד משוך מהמגדל הגדול היוצא מבית המלך, ולפי הנראה בנו שם בין החומה בין המגדל והעופל המחובר לו כנגדו, והנתינים בנו חומת העיר עד שער המים ואת המגדל היוצא בעצמו, והתקועים בנו החומה מנגד המגדל עד חומת העופל ושם היה שער הסוסים שהיה ג"כ נגד בית המלך כמו שנזכר (מ"ב י"א ט"ז), שהיה דרך משער הסוסים לבית המלך:
(לד) "היעזבו להם", מענין חיזוק. כמו ויעזבו את ירושלים (למעלה ח') וכי יחזקו החומה, "היזבחו היכלו ביום," וכי יזבחו זבחים שבזכות הזבחים יעשה להם נס לכלות המלאכה ביום אחד, או שיעשה להם נס "להחיות האבנים" שכבר מתו והיו קבורים בערמת העפר "והם שרופות"? תפסו על צד המליצה על האבנים שם מיתה וחיות:
(לה) "וטוביה", הוסיף שגם אם יעלה בידם לגמור הבנין לא יהיה בנין מבצר, כי "גם שועל יפרצנו", שדרך השועלים לעשות פרצות בחרבות, כמ"ש כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו (יחזקאל י"ג):
(לו - לז) "שמע," א) תשלם להם על הבוז שבזו אותנו, ב) אל תכס על עונם מה שהכעיסו לנגד הבונים כדי להפריע אותם ממלאכתם בפועל, ומ"ש וחטאתם אל תמחה עי' ירמיה (י"ח כ"ג):
(לו - לז) "שמע," א) תשלם להם על הבוז שבזו אותנו, ב) אל תכס על עונם מה שהכעיסו לנגד הבונים כדי להפריע אותם ממלאכתם בפועל, ומ"ש וחטאתם אל תמחה עי' ירמיה (י"ח כ"ג):
