מלבי"ם על משלי כו כא
<< | מלבי"ם על משלי • פרק כ"ו • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ
וְאִ֥ישׁ מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים לְחַרְחַר־רִֽיב׃
(כא-כב) "פחם לגחלים ועצים לאש", כמו שלהבעיר "גחלים" די "בפחם", שהם ניצוצות אש, אבל להבעיר "אש" צריך "עצים" ואין די בפחם, כן "לחרחר ריב" די "באיש מדנים", שמעורר דינים, וזה כרשף אש ופחם לחרחר ולהבעיר הריב, אבל להבעיר אש גדול הם "דברי נרגן" שהם "כמתלהמים" כאילו הולמים אותו במכות גדולות, ובאמת אינם מכות מבחוץ רק שירדו בחדרי בטנו, שנדמה לו כך, ובא במשל על המתרעם על מדותיו של השי"ת, שיש איש מדנים וגדולה מזה איש נרגן שחושב שה' ברא את האדם לרע ושהרעות רבות מן הטובות וכמ"ש למעלה (י"ח ג'):
<< · מלבי"ם על משלי · כו כא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.