מלבי"ם על משלי כו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו", עתה מבאר מדוע יעננו על אופן שלא יהיה חכם בעיניו, ומה יפסיד אם יהיה חכם בעיניו? אומר, כי לכסיל יש יותר תקוה מן החכם בעיניו, כי הכסיל נמשך אחר תאותיו, ובעהור שטף התאוה יפרוץ בגבולי החכמה הגם שיודע מעלתה, ולכן יש תקוה שבאחרית בסור תאותו ישוב בתשובה ויקח מוסר, אולם החכם בעיניו הוא אשר נדמה לו כי מעשיו אשר יעשה הם ע"פ החכמה, והוא חולק על החכמה בזדון שלא מפני הכרח תאותיו רק מפני שנדמה לו שדרכו הנשחת הוא ע"פ החכמה, וזה אין לו תקנה, לכן צריך אתה להשיב לו כדי שידע עכ"פ שדרכו אינו דרך החכמה ובזה יש לו עדיין תקוה:  

<< · מלבי"ם על משלי · כו יב · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.