מלבי"ם על משלי יח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"לתאוה יבקש נפרד", מי שכבר נפרד מן התאוה ויבקש אותה, כגון הזקן והחולה שכבר נפרד מן התאוה והוא מבקש ועושה תחבולה שיתאוה תאוה, (ע"י סממנים וכדומה) הוא "יתגלע בכל תושיה" וחלושה (מלשון תשות כח) כי זה יחליש גופו בכל מיני תשות כח. ויל"פ עוד מי "שנפרד" מן התאוה (כמו הנזירים שהיו פורשים למדבריות במקום שאין אנשים) גברה תאותם עוד יותר מתוך "שיבקשו את התאוה" ולא נמצא אצלם, "ובכל יש" ונמצא שבא לפניהם "תתגלע" התאוה ביתר שאת:


ביאור המילות

"תושיה". חולשה ותשות כח, ורעהו ותמוגגני תושיה (איוב ל' כ"ב):

 

<< · מלבי"ם על משלי · יח א · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.