מלבי"ם על משלי ז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"עד יפלח חץ כבדו", עד שחץ התאוה יפלח את כבדו וירתיח כסיר את דמו ששרשו בכבד, ואז לא ילך עוד בהכרח רק ברצון "כמהר צפור אל פח" שהולך במהירות "ולא ידע כי בנפשו הוא", כן ילך ברצון טוב ואין לבו נוקפו עוד:  

<< · מלבי"ם על משלי · ז כג · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.