מלבי"ם על משלי ז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"הולך אחריה פתאום", ואחר שנדח ממקומו מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהוה פתאום ובכ"ז תחלה לבו נוקפו והולך מתוך הכרח "כשור אל טבח יובל", שאינו הולך ברצון רק בהכרח, ואח"כ ילך ברצון, ובכ"ז ילך "כעכס אל מוסר אויל", הנחש המצלצל ההולך ליסר את האויל, הגם שהולך ברצון בכל זה הוא מצלצל להזהיר את האויל המסתפק בכל דבר שידע להזהר מארסו, כן הגם שהולך ברצונו לבו מצלצל ומזהיר אותו מן הארס הטמון שם:

ביאור המילות

"עכס". הנחש המצלצל, וכן וברגליהם תעכסנה (ישעיה ג') עיין שם:

 

<< · מלבי"ם על משלי · ז כב · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.