לדלג לתוכן

מלבי"ם על מלכים ב כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ד) "אשר אספו שומרי הסף". ובד"ה (ב' לד, ט) מפרש שהלוים אספו את הכסף מכל שארית ישראל וישובו ירושלים, והוא עפמ"ש למעלה (סי' יב) גבי יהואש שהיו שם שני כספים, הכסף שהובא לבית ה' והכסף שאספו הלוים מכל ישראל, וכאן כלל שניהם בקוצר:

(ה) "המופקדים". הם הממונים, והממונים "נתנו אותו לעושי המלאכה":

(ח) "ספר התורה מצאתי בבית ה'". ר"ל הספר תורה שכתב משה שהיה מונח אצל הארון גנזוהו בימי מנשה ששרף את התורה ועכשיו מצא אותו, ועז"א ספר התורה בה' הידיעה. ובד"ה (שם, יד) מפרש "מצא חלקיה הכהן את ספר תורת ה' ביד משה", ר"ל ספר תורה שכתב משה, ופי' חז"ל דספר עזרה לתחלתו הוא נגלל והוא מצא אותו גלול בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, שמזה היה לו סימן שילכו בגולה, וז"ש "ויתן חלקיהו את הספר אל שפן ויקראהו". והנה היה בזה ג"כ תכחת מוסר לעומת שרצה לחזק את בדק בית ה' בחיצוניותו, רמזו לו כמ"ש ירמיה (ז, ד) אל תבטחו לכם על דברי השקר לאמר שהיכל ה' הוא היכל ה', רק היכל ה' המה, שמלת המה רומז על מש"ש הטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה, והדרכים הטובים הוא ההיכל שבו ישכון ה', א"ל למה תחזקו בדק החיצון של הבית ולא הבית הפנימי ההיכל הקדוש שעליו ישכון ה' שהוא הס"ת המונחת גנוזה צור תעודה חתום תורה, וז"ש "ויבא שפן וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך" וכו' "ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה", שזה היה ג"כ מענין התשובה, לעורר אזניו שיחזק בדק הפנימי והריסות הדת יקים, לא בדק החיצון לבד:

(יג) "לעשות ככל הכתוב עלינו". ובד"ה (שם, כא) לעשות ככל הכתוב על הספר הזה, ר"ל כי התורה הכתובה בספר ובדיו, כתובה ג"כ על לוח לב וחקוי הנפש, כמ"ש בפי' הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, ועז"א פה "הכתוב עלינו". ויל"פ שמ"ש לעשות ככל הכתוב נמשך "על" חמת ה', {{צ|שחמת ה' נצתה בנו לעשות ככל הכתוב "עלינו" בתוכחה שבפ' תבוא, וזה "על אשר לא שמעו על דברי הספר הזה":

(טז) "הנני מביא רעה". ר"ל מה שקרא בספר שהיה נגלל בתוכחה של משנה תורה הוא סימן שאביא רעה, ויען היה נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך וכו' ועבדתם שם אלהים אחרים, אמר שזה יהיה לעונש מדה כנגד מדה "תחת אשר עזבוני" וכו':

(יח) "ואל מלך יהודה, כה אמר ה' הדברים אשר שמעת". ר"ל מה ששמעת שקראו את הפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך כה אמר ה', ר"ל כן היתה גזרה גזורה עליך מאת ה', רק:

(יט) "יען רך לבבך" וכו' "ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי". תפלתך, עי"ז בטלה הגזרה שלא תלך בגולה:

(כ) "לכן הנני אוספך על אבותיך". פי' רי"א שתוסף נפשך במעון הרוחני למעלה ממדרגת אבותיך הצדיקים: "ונאספת". והגם שימות בידי פרעה נכה "ולא" ימות בשלום, יקבר בשלום, כי הובילוהו ממקום המלחמה לקברות באין מוחה, ועי"כ "ולא תראינה עיניך" וכו', שלא יראה חורבן העיר וחורבן בית ה':