מלבי"ם על מיכה ז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



"רעה עמך", כאשר ראה החוזה אריכות ימי הגלות התפלל אל ה' שירחם עליהם במשך העתים האלה, אומר אל ה' "רעה עמך בשבטך", גם אם תצטרך להכות אותם במשך ימי גלותם, "רעה עמך", בהשגחתך כרועה צאנו ירעה, ולא תכם במקל חובלים רק "בשבטך" תוכיחם בשבט אנשים, לא במטה ובמקל, "צאן נחלתך שוכני לבדד יער, (רעה) בתוך כרמל", הנה הם שוכנים לבדד, ר"ל נפרדים מכל פועלי און ובכ"ז הם ביער מלא חיות רעות טורפות, אבקש רעה אותם בתוך כרמל שהוא מלא תבואה, (ר"ל שתשגיח עליהם שיהיה להם כל צרכיהם) עד יבא העת "שירעו בשן וגלעד כימי עולם" ר"ל שישובו לארץ ישראל:


 

<< · מלבי"ם על מיכה · ז יד · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.