מלבי"ם על מיכה א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על מיכה • פרק א >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 



(ח-ט) "על זאת", אבל "על זאת אספדה ואילילה" עד שאלך, כמו משוגע וכאיש שמחמת שגעונו ילך ערום, על "כי אנושה מכותיה" שהיא חולי מסוכנת מתדבקת, ועברה מן שומרון גם לארץ יהודה וגם הם הוכו במכות הגם שהם לא עבדו ע"ז בימי יותם ועוזיה והיה סחרם ואתננם קדש לה'. ויותר נראה שמ"ש אנושה מכותיה היינו המכות שהכתה שומרון את יהודה, ודבר פה על המכות הגדולות שהכו עשרת השבטים את יהודה בימי אחז שאז הרג פקח בן רמליה ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד, וגם אז פשטו פלשתים בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו כמה ערים וישבו שם (דה"ב כ"ח) (כי בימי עוזיה ויותם היה שלום ביהודה, וכן קשה לפרשו על מה שבא סנחריב בימי חזקיה שא"כ היה מזכיר גם תשועתם אז), ור"ל המכות שהכתה שומרון את יהודה הם אנושים ומסוכנים כי "באה עד יהודה" מה שנפלו אז אפרים וארם ואדום ופלשתים ביהודה "ונגע עד ירושלים" כי את ירושלים לא יכלו לכבוש כמ"ש ישעיה (סי' ז'):

ביאור המילות

"שולל". מטורף בדעת ששוכח הכל, וכן מוליך יועצים שולל, אשתוללו אבירי לב, והוא תואר בפלס עולל:

(ט) "אנושה". מסוכנת, עמ"ש ישעיה (י"ז י"א):

"ומכותיה". ר"ל כ"א מן המכות, ועז"א כי באה, ר"ל המכה:

"ונגע". ר"ל הדבר נגע עד שער עמי, כי המכה לא באה לירושלים, רק ענין המלחמה נגע עד שם:

 

<< · מלבי"ם על מיכה · א ח · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.