מלבי"ם על ישעיהו י טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט קטעים זמני


"היתפאר", משיב לו לאמר, מה תתפאר בכחך זה.

"היתפאר הגרזן על החצב בו", לאמר כי בכח עצמו חצב העץ, וכן אתה הלא ה' הרימך ונתן לך כח, מוסיף "לאמר אם יתגדל המשור", כי הגרזן יוכל להתפאר עכ"פ במה שעקר החציבה שנעשה ע"י הורדת הגרזן על העץ נעשה מעצמו, והגם שהתחלת הפעולה שהיא ההרמה מיוחס אל האדם, מ"מ הגמר ייוחס אל הגרזן עצמו, וכן תאמר במשל שהגם שה' הרים אותך ונתן לך ממשלה על העמים, מ"מ גמר הפעולה מה שכבשת ארצות וגרשת עמים רבים זה יתיחס אל כחך בעצמך, אבל "האם יתגדל המשור על מניפו", המשור המנסר בארזים, גם גמר הפעולה נעשה בכח האדם שמוליכו ומביאו בכחו ומנסר בו, וכן גם גמר הפעולה והכיבוש הכל היה רק בכח ה', (וזה נגד מ"ש ומטה הוא בידם זעמו).

"כהניף", ר"ל וק"ו הוא שלא יצוייר שהגרזן והמשור עוד יתפארו לאמר שלא לבד שהם עשו הכל בכחם, עוד הם הרימו יד מרימם, כאילו יתפאר השבט לאמר שהרים את עצמו ואת יד מרימיו, כי כן הסכלת אתה להתפאר שלא לבד שהכל עשית בכחך, עוד אתה מרים את מרימך, שאתה תכריח כח ה' וגבורה העליונה כפי רצונך, וכי תכבוש את ישראל ותתגבר על אל מעוזם.

"כהרים", ויותר מזה "אם יתרומם המטה" לאמר "שאינו עץ", רק יש בו נפש חיונית מתנענעת מעצמה, כי כן הוספת סרה להתרומם שאינך בן אדם כלל כי תאמר אל אנכי ולא איש ואדמה לעליון. (בזה הגדיל סכלותו בארבעה דברים,

  • א) שכפר שכל כחו ופעולתו היא פעולת ה',
  • ב) שכפר גם בזאת שעכ"פ הממשלה וראשית אונו מה' ניתן לו, (וזה נגד שני הענינים שאמר אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי),
  • ג) שחשב כי עוד יתגבר גם על אל אלים,
  • ד) שנתטפש כ"כ עד ששכח שהוא בן אדם ויאמר אדמה לעליון):


ביאור המילות

"הגרזן". כלי ברזל המבקע עצים, נגרזתי מנגד עיניך (תהלות לא):

"ומשור", מגרה, וחברו וישר במגרה, מפעלי הכפל ע"מ מעוז:

"מניפו". מוליך ומביא, וזה ההבדל בינו ובין מרים (עיין לקמן יג א'):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · י טו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.