מלבי"ם על ישעיהו ה כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"שאגה לו", שאגת הלביא חזקה מן הכפיר שהוא גור אריות, אבל לעומת זה הכפיר מתמיד לשאוג בכל עת ולא כן הלביא, לעומת זה אומר, איכות שאגתו תהיה חזקה "כלביא, וישאג" בתמידות "ככפירים. וינהם", הארי נוהם במרירות רק בעת שאין לו טרף אבל הוא "ינהם אף שיאחז טרף", ר"ל הגם שישיג יחלק שלל לא תשבע נפשו, "ויפליט" את הטרף אל חוריו עד שלא יוכלו להצילו מידו, ומוסיף לאמר "ואין מציל", שלא ימצא מציל במציאות כלל כי אין מי יעמוד נגדו:

ביאור המילות

"שאגה לו". מורה יחוס הקנין. וישאג, מורה הפעולה:

"וינהם". הארי ישאוג בעת שיש לו טרף, הישאג אריה ביער וטרף אין לו, וינהום בעת שאין לו טרף ונוהם מחמת צער, ונהמת באחריתך:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · ה כט · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.