מלבי"ם על ירמיהו מז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק מ"ז • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ז, ג':

מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃



"מקול", אומר אבל שטף זה גרוע משטף מים, כי "מקול שעטת פרסות הסוסים האבירים, ורעש של הרכב והמון של הגלגלים, לא הפנו אבות אל בנים", שבשטף מים כל אב פונה להציל ילדיו אבל בשטף זה של הגדודים ששטפו הארץ רפו ידים מלהציל נפשות בניו ובנותיו:

ביאור המילות

"שעטת". הכאת הסוס ברגליו בכח על הארץ:

"מרעש לרכבו המון גלגליו". המ"ם נמשך לשתים:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.