מלבי"ם על ירמיהו מד כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק מ"ד • פסוק כ"ו | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ד, כ"ו:

לָכֵן֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה כׇּל־יְהוּדָ֕ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדוֹל֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ ע֨וֹד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א ׀ בְּפִ֣י ׀ כׇּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃



"לכן" וכו' "הנני נשבעתי" הוא גזר דין שיש בו שבועה, "אם יהיה עוד שמי נקרא" ר"ל שכן תשכחו את ה' באמת עד שתהיו כעכו"ם גמורים לכל דבריכם:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.