מלבי"ם על ירמיהו מד כה
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק מ"ד • פסוק כ"ה | >>
• ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָֽה־צְבָאוֹת֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אַתֶּ֨ם וּנְשֵׁיכֶ֜ם וַתְּדַבֵּ֣רְנָה בְּפִיכֶם֮ וּבִידֵיכֶ֣ם מִלֵּאתֶ֣ם ׀ לֵאמֹר֒ עָשֹׂ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה אֶת־נְדָרֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֤ר נָדַ֙רְנוּ֙ לְקַטֵּר֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הָקֵ֤ים תָּקִ֙ימְנָה֙ אֶת־נִדְרֵיכֶ֔ם וְעָשֹׂ֥ה תַעֲשֶׂ֖ינָה אֶת־נִדְרֵיכֶֽם׃
"כה אמר ה', אתם ונשיכם", ר"ל אין לכם תירוץ שרק נשיכם עשו זאת כי אתם עוסקים בע"א עם נשיכם, וכן אין לכם תירוץ שלא הסכימו מעשיכם עם דבריכם, כי "ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם", באופן שהסכימו לעבירה כל הבית, האיש והאשה, וכל הגוף הדבור והמעשה, וגם "לאמר עשה נעשה את נדרינו" ר"ל שבמ"ש (פסוק י"ז) עשה נעשה את אשר יצא מפינו מבואר שחושבים זה כנודר לדבר מצוה שלא יחל דברו, ומבואר כי תעבדו הע"א לשם קדושה ואלהות, ולא היה דבור לבד, "כי הקים תקימנה את נדריכם" ר"ל כי הנדר מועיל בו חרטה אם אינו מקיימו נעקר מעיקרו, אבל אתם תקימו אותו וכן "עשה תעשינה" לקיימו בפועל:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · מד כה · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.