מלבי"ם על ירמיהו י יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק י' • פסוק י"ט | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י', י"ט:

א֥וֹי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃



"אוי לי", עפ"ז יצעק הנביא על שבר עמו, אחר שהוא השגחיי ע"י ה' וע"י שסרו מאתו, "אוי לי על שברי", ר"ל שיש להשבר שלי שני חסרונות,

  • א) השבר החיצון,
  • ב) מה "שנחלה מכתי" שנלוה אליה מכה פנימית והיא נחלה מאד.

"ואני אמרתי אך זה חלי" ר"ל אני חשבתי שאין לי רק חלי זה לבד, ר"ל חולי אחת פרטיית, "ואוכל לישא" ולסבול "אותו", אבל ראיתי כי יש לי חליים רבים ונאמנים כי.

ביאור המילות

"שברי. מכתי". המכה פנימית נגד השבר, ואם נתוסף מכה על השבר קשה לרפאות (ועי' לקמן ל' י"ב):

"אך זה חלי". כמו אך חלי זה לבדו:

"יצאוני". יצאו ממני, ותפס לשון זה כי גם הוא יצא עמהם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.