מלבי"ם על ירמיהו יא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"זית רענן", בעת נטע ה' אותך, אז "קרא שמך" שאתה "זית רענן יפה פרי תאר", שהוא ג' מעלות,

  • א) זית שעלהו רענן ולח בקיץ ובחורף,
  • ב) "יפה תאר",
  • ג) "פרי תאר", והנמשל של זית רענן שהעלים השומרים את הפרי שהוא העושר וההצלחה רענן תמיד ומלא ברכת ה', ויפה תואר משל אל גבורת העם ורבוים וחזקם, ופרי תואר משל אל מעשיהם הטובים ותורתם שהוא הפרי הנרצה.

"לקול המולה גדולה", אח"כ נשמע קול רעש גדול שגזרו עליך גזר דין בגזרת עירין פתגמא ועי"כ "הצית אש בעליה", שעלי הזית שהם שמנים הציתו בהן אש, והוא משל ששללו עשרם ואוצרותיהם, "ורעו" ושברו "דליותיו" שהם ענפי הזית הגבוהים שאמר עליו יפה תואר, ששברו את העם עצמו והוליכום לגולה:


ביאור המילות

"יפה פרי תאר, יפה תואר". פרי תואר.

"המולה", משורש מלל ודבור, ובא על מלולים רבים, קול המולה כקול מחנה (יחזקאל א').

"עליה", חסר ב' השימוש בעליה.

"ורעו", פעל יוצא, העלים הם שברו הדליות:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · יא טז · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.