מלבי"ם על ירמיהו יא ד
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק י"א • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶ֡ם בְּי֣וֹם הוֹצִיאִֽי־אוֹתָ֣ם מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֩יִם֩ מִכּ֨וּר הַבַּרְזֶ֜ל לֵאמֹ֗ר שִׁמְע֤וּ בְקוֹלִי֙ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אוֹתָ֔ם כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה אֶתְכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
"אשר", יבאר ארבעה טעמים על חיוב שמירת הברית,
- א) "אשר צויתי את אבותיכם" הבנים מחויבים לשמור מצות שקבלו אבותם עליהם ועל זרעם אחריהם,
- ב) שהיה הצוי "ביום הוציאי אותם מארץ מצרים" ומצד זה נתחייבו לשמור פקודתי כי כשהוצאתים מבית עבדים הם עבדים לי וע"מ זה הוצאתים,
- ג) שתליתי בזה התנאי שעל ידי "שתשמעו בקולי והייתם לי לעם" ומבואר שבעוזבם הברית לא עמי אתם ואיני אלהיכם:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על ירמיהו · יא ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.