מלבי"ם על ירמיהו ח ו
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ח' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב במרצותם בִּמְר֣וּצָתָ֔ם כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃
"הקשבתי" השם אומר אני "הקשבתי" דברי תשובתם "ואשמע" ואבין "כי לא כן ידברו" הוידוי שמתודים בעת התשובה אינה כראוי ונכון, "אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי", ר"ל כי בבוא עליהם פורעניות אז הם שבים מדרכם, אבל אין מתחרטים על רוע מעשיהם מצד עצמם, עד שיתודה על מעשיו הרעים מצד עצמם, רק מתחרטים ומתאוננים על הנזק שהגיע להם ע"י מעשיהם, כגנב שנתפס במחתרת ואינו מתחרט על מה שגנב רק ע"מ שנמצא, ולכן "כלה שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה", הם דומים לסוס שבעת יפגע את האויב במלחמה וירוץ לאחור עקר תכלית מרוצתו לאחור הוא כדי שיוכל לחזור וליפול על האויב בכח יותר נמרץ, כן מה ששבים מן עונותיהם אינו על מנת שלא לשוב ושלא לעשותם עוד רק על מנת שישובו לעשותם שנית ביתר שאת עת ינוח להם מצרותיהם:
ביאור המילות
"הקשבתי ואשמע". השמיעה הוא אחר ההקשבה ובא ג"כ על ההבנה:
"לא כן". לא נכון כמו כן בנות צלפחד דוברות:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ח ו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.