מלבי"ם על יחזקאל כה ז
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"ה • פסוק ז' | >>
• ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָכֵ֡ן הִנְנִי֩ נָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וּנְתַתִּ֤יךָֽ לבג לְבַז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְהִכְרַתִּ֙יךָ֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְהַאֲבַדְתִּ֖יךָ מִן־הָאֲרָצ֑וֹת אַשְׁמִ֣ידְךָ֔ וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
" "לכן הנני נטיתי את ידי עליך" שגם אחר החורבן בגויים לא תמצא מנוח", "ונתתיך" יש הבדל בין גוים ועמים שגוים הם הפחותים שאין להם מלך ועמים הם החשובים שיש להם מלך, אמר "בגוים" הפחותים ששם תשב ביניהם "תהיה להם לבג" היינו למזון, ופת בג המלך שיאכלו ואתך בכל פה, "והעמים" החשובים "משם הכרתיך" שלא תוכל לשבת ביניהם כלל, ואם תרצה להתישב "בארצות" בפני עצמך שם "האבדתיך", תאבד מן הישוב, באופן אשר "אשמידך" לגמרי, ובזה "וידעת כי אני ה'":
ביאור המילות
"גוים עמים". בארתי הבדלם (ישעיה א' ד') שעם מעולה מן גוי, שמורה שי"ל מלכות והנהגה:
"עמים ארצות". התבאר למעלה (י"א ט"ז, י"ב ט"ו) ובכ"מ, שבכל הספר יציין שארצות הם רחוקים יותר מן עמים וגוים עיי"ש:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כה ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.