מלבי"ם על יחזקאל כג טו
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"ג • פסוק ט"ו | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
חֲגוֹרֵ֨י אֵז֜וֹר בְּמׇתְנֵיהֶ֗ם סְרוּחֵ֤י טְבוּלִים֙ בְּרָ֣אשֵׁיהֶ֔ם מַרְאֵ֥ה שָֽׁלִשִׁ֖ים כֻּלָּ֑ם דְּמ֤וּת בְּנֵֽי־בָבֶל֙ כַּשְׂדִּ֔ים אֶ֖רֶץ מוֹלַדְתָּֽם׃
"חגורי אזור במתניהם", שבני בבל היו חוגרים בחוזק כמ"ש (שבת דף י') הני חברין בבלאי וכו' כיון דשרי המייניה לא מטרחינן ליה, "וסרוחי טבולים בראשיהם" כובעים ארוכים, והיו "מראה שלישים" וגבורים וזה היה "דמות בני בבל אשר כשדים ארץ מולדתם" כי הנכרים שהיו בבבל לא היו הולכים במלבושים כאלה רק בני בבל שנולדו בארץ כשדים:
ביאור המילות
"סרוחי טבולים". המצנפת טבול בצבע וסרח העודף ממנו יוצא משני צדדיו למטה:
"שלישים". גבורים ונכבדים כמו ושלישיה על כולו:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כג טו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.