מלבי"ם על יחזקאל ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ט' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ט', ח':

וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשְׁﬞאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כׇּל־שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשׇׁפְכְּךָ֥ אֶת־חֲמָתְךָ֖ עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃



"ויהי כהכותם", וראיתי כי "לא ישאר רק אני לבדי" שלא היו צדיקים ביניהם, "ואמר, המשחית אתה" וכו' "בשפכך חמתך על ירושלם", ר"ל אחר שאתה רוצה לשפוך חמתך על ירושלים העיר עצמה לשרפה באש, ובזה תשוכך חמתך ותכלהו על העצים והאבנים ודי בזה ולא תשחית את ישראל:

ביאור המילות

"ונאשאר אני". י"מ מן הנפעל נשארתי, ובא מלת אני תחת הכינוי תי והא' נוספת, ועיין רד"ק:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.