מלבי"ם על יחזקאל ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ויאמר אליו" צוה "שהוא יעבר" תחלה "ויתוה תו" וסימן "על מצחות האנשים" הצדיקים שהם "נאנחים על התועבות הנעשות בעיר" כדי שמלאכי חבלה לא ישלטו בהם:

ביאור המילות

"והתוית תו". רושם וסימן כמו הן תוי שדי יענני (איוב ל"א):

"הנאנחים והנאנקים", הנאנח יהיה גם על רעת הכלל, והנואק הוא מפני לחצו ומכתו, כמו נאקת חלל, נאקת הנלחץ לעבודה קשה, ר"ל שהם נאנחים על עונות העם. ונאנקים מפני שנלחצים ונענים על שבלתי מסכימים אל מעשי הרשעים:

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · ט ד · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.