מלבי"ם על חבקוק ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על חבקוק • פרק ב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 



"הוי", עתה יספר גוף המעשה, איך בא ענשם ע"י ששתו יין מכלי בהמ"ק, אמר "הוי משקה רעהו", שבלשצאר השקה את רעיו שהם שריו מכלי המקדש, "מספח חמתך", זה מבואר עפמ"ש (בירמיה נ"א) בחמס אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלוזו וישנו שנת עולם, שעת החלו לשתות מכלי המקדש שם להם ה' חימום גדול שנתחממו מאד, ואח"כ נשתכרו עד שישנו בתרדמת עולם ולא שמעו מהריגת בלשאצר ומבוא חיל פרס ומדי, והחיל הרגו אותם בשנתם ולא הקיצו עוד, וז"ש במה שהשקית את שריך הם נספחו ונתחברו אל חמתך וחומך, עי"ז נתגדל ונתרבה חום המשתה, "ואף שכר" וגם נשתכרו מאד, "למען הביט על מעוריהם" עד שהקיאו את היין מרוב השכרות וכולם ראו קיאתם:

ביאור המילות

"רעהו". כמו רעיו, כמו מגן גבוריהו:

"מספח", ענין חבור, כמו ונספחו על בית יעקב:

"וחמתך". מענין בחמם אשית משתיהם, כי חמה, חמם, יחם, משתתפים במובנם:

"מעוריהם". מענין תשכרי ותתערי, שיוצק מה ששתה ומקיאו:

 

<< · מלבי"ם על חבקוק · ב טו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.