מלבי"ם על חבקוק ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"הלא אלה כולם", כל העמים אשר כבש, "עליו משל ישאו, ומליצה חדות לו", והמשל הזה יש לו מליצה, שהוא פתרון המשל, ונאמר בדרך חדה, ומהו המשל? "הוי המרבה לא לו". המשילו עליו משל מאיש שהוא לוה תמיד מעות מאחרים ברבית, ואינו לוה המעות לצורך עצמו רק לצורך אחרים, והוא מקבל עליו תשלומי המעות וגם לשלם את הרבית וז"ש "המרבה" ר"ל שלוה ברבית, "לא לו" שלא לצורך עצמו, "עד מתי", ר"ל ואין לו גבול בזמן שלוה תמיד ואינו משלם, "ומכביד עליו עבטיט", ר"ל והוא מקבל עליו את העבוט והחוב שהוא מחויב לשלם את אשר עבט ולוה:

ביאור המילות

"משל ומליצה". המליצה הוא הנמשל, שהוא מליץ ומסביר כוונת המשל, וכינוי לו ר"ל להמשל:

"המרבה". פעל משם נשך ותרבית ר"ל נותן רבית, וכן ולא רבית במחיריהם (תהלות מ"ד) ר"ל לא לקחת רבית:

"עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו, סגריר, חכליל, פרחח:

 

<< · מלבי"ם על חבקוק · ב ו · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.