מלבי"ם על זכריה ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה", שציור הקרנות בא מצד אחד מצד שנגחו שה פזורה ישראל בקרניהם (כמ"ש קרני ראם קרניו בהם עמים ינגח), וגם בא על ציור הזויות והרוחות, להורות שבכל פנה מרוחות העולם יש קרן העומד לנגח את ישראל ולפזרם, וכלל בידינו שהנביאים ציירו את המלכיות בארבעה כנגד ארבע רוחות העולם, כאילו בכל רוח יש מלכות מיוחדת מושלת על הרוח ההוא, שהגם שלרוב תגבר מלכות אחת ותמלוך בכפה בכל זה נמצאים כל הארבעה כ"א ברוח מיוחדת, וכן יציירו כי השרים העליונים המשפיעים אל המלכיות עומדים בארבע מדרגות וסדרים מתיחסים במרכבה העליונה אל ארבע רוחות, וכ"א מגמת פניו אל רוח מיוחד כאשר נתבאר בפירוש מעשה מרכבה, והראה לו שבכל משך זמן הגלות ימצאו הד' קרנות המנגחות את ישראל בד' רוחות והם ג"כ הד' מלכיות הכוללים שכ"א מהם גובר ברוח אחת:  

<< · מלבי"ם על זכריה · ב ב · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.