מלבי"ם על זכריה א ב
| מלבי"ם על זכריה • פרק א' • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קָצַ֧ף יְהֹוָ֛ה עַל־אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם קָֽצֶף׃
"קצף", תוכן דבריו, אמר להם, כי בבית ראשון קודם שהחריב את הבית והגלה את ישראל היה שולח את נביאיו השכם ושלוח והיו מזהירים ומוכיחים ומיעדים את הרעה העתידה למען ישובו בתשובה ולא יביא עליהם את הרעה, בענין שה' היה הפותח בדבר להשיבם אליו והם לא רצו, ועתה אחרי שבאה עליהם הרעה עדיין הקצף חל והגלות עדיין קיים, כי גאולת כורש לא היתה גאולה שלמה, ועז"א "קצף ה' על אבותיכם קצף", ר"ל שעדיין הקצף במציאות כי לא שב ה' מחרון אפו:
ביאור המילות
"קצף קצף". השם הנוסף על הפעל בא לתת בו איזה גדר כמ"ש בחבורי התו"ה (ויקרא סי' י"ג, בתורה אור) באורך, ר"ל שהקצף עדן במציאות:
מלבי"ם על זכריה · א ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.