מלבי"ם על הושע יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על הושע • פרק יד >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 



"תאשם שומרון", כאשר שמע החוזה כי אין נוחם וה' לא ישיב את הגזרה החרוצה בלי השנות, הוא מסב פניו אל כלל ישראל, אומר להם הלא עיקר החוטא במרד ובמעל היה שומרון עיר המלוכה שהם החזיקו בעבודת העגלים והכשילו את כלל ישראל, וישראל רק נכשלו ע"י מלכי שומרון שהכשילו אותם, וא"כ הלא יש להם תקנה בתשובה, א"כ אני אומר למה יאבדו ישראל עם שומרון, ומהראוי הוא כי "תאשם שומרון" היא תשא האשמה כי היא "מרתה באלהיה" במרי ובמרד, וראוי שהיא תענש עד "שבחרב יפלו ועולליהם ירוטשו", זה מגיע להם מצד הדין כי אין להם תקנה, אבל.


 

<< · מלבי"ם על הושע · יד א · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.