מלבי"ם על דניאל ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(ט) "די, אם לא תודיעוני את החלום אחת היא דתכם," הוסיף להודיע להם שלא יהיה להם תשועה בזה, שמעתה גם אם יזכור את החלום לא יהיה מרוצה במה שהם יגידו הפתרון, כי כבר אינו מאמין בהם, ורוצה מעתה לנסותם אם יגידו את החלום שרק אז יאמין לדבריהם, וז"ש שאם לא תגידו החלום אף שתגידו הפתרון ואני אזכור החלום, יהיה הדת והמשפט אחד, ולא תשתנה הדת שיצא עליכם להענש, כי התברר לי "שמלה כדבא," ר"ל "שדבר כזב ונשחת הכנתם לומר לפני עד שישתנה העת", שתגידו פתרון שקר ועתיד כזב, ואף שאח"כ לא תבא הדבר העתיד ויתברר ששקר כזבתם, אתם חושבים להעמיד השקר על זמן עתיד שישתנו העתים וימלוך מלך אחר ומי יפקוד אז עליכם על שקריכם, "לכן החלום אמרו לי", ובזה "אדע כי תחוו הפשר" האמתי: