מלבי"ם על דברי הימים ב לד

(ג) "והוא עודנו". ר"ל הגם שהיה אז נער בן ט"ז שנה, החל לדרוש: "ובשתים עשרה." במלכים נזכר שבטל את האלילים בשמנה עשרה למלכו אחר שמצאו הס"ת וכרתו הברית הנזכר בסימן זה עד פסוק ל"ג, ועזרא הודיענו שכבר החל לבטל הגלולים מן הארץ בשתים עשרה שנה למלכו, ולכן חשב פה ביחד מה שעשה בענין זה הגם שמקצת מעשים נעשו בי"ח שנה למלכו. ובפ' ל"ג אומר שאחר כריתת הברית הסיר יתר התועבות שנשארו, וי"ל שגם המסופר במלכים (סי' כג) לא נעשה הכל בשנת י"ח, כי התחיל בזה בשנת י"ב, רק שם סדר הכל בעת הגמר, ופה סדר הכל בעת ההתחלה:

(ד - ז) "וינתצו". תחלה עשה כן בערי יהודה, ובפסוק ז' ספר שנית שעשה כן בערי מנשה ואפרים. ומ"ש "על פני הקברים הזובחים," פירוש של הזובחים, והוא מה שכתוב מלכים (שם פ"ז) וישלך את עפרה על קבר בני העם, ועצמות כהנים שרף, כמש"ש פט"ז:

(ח - ט) "ואת מעשיהו". במלכים שם לא נזכר רק שפן לבדו, וכבר כתבתי שם, שהשליחות שבמלכים היה שיתן את הכסף של נדרים ונדבות שאספו בבהמ"ק, כמש"ש אשר אספו שומרי הסף מאת העם, וזה שלח ע"י שפן הסופר, ופה מספר ששלח אל חלקיהו לתת לידו את הכסף שאספו הלוים בערי ישראל ויהודה, שסבבו שם לקבץ נדבות, "וישובו" אז "לירושלים," וזה שלח ע"י מעשיהו שר העיר ויואח המזכיר:

(י) "ויתנו על יד עושה המלאכה". היינו להגבאי הכולל של הגבאים המופקדים, ושם כתוב על ידי עושי המלאכה:" ויתנו אותו". והמופקדים יתנוהו "[על יד] עושי המלאכה," הם האומנים, ושם כתוב "אשר בבית ה'," ותקן עזרא "אשר עושים בבית ה'," כי הם אינם בבית רק עושים בבית: "לבדוק". ושם כתוב לחזק את בדק הבית, פירוש אחר שיבדקו הבית, ואם ימצאו שם קלקול יחזקוהו, ועז"א פה "לבדוק" ואח"כ "לחזק": "ועצים למחברות". ושם כתוב ולקנות עצים ואבני מחצב, ופירש פה שהעצים צריכים במקום שנפרד הבנין הקודם יחברוהו על ידי עצים:

(יב) "והלוים". ר"ל הלוים הנזכרים שהיו ממונים היו "כל מבין בכלי שיר", שהם היו שרי המשוררים המבינים חכמת המוזיקא, והם היו הנכבדים ביניהם כמ"ש למעלה (א' טו, כב) וכנניה שר הלוים במשא כי מבין הוא, ואמר (שם כו, יט) כונניה ובניו למלאכה החיצונה על ישראל, שנתנו בידו פקודה גדולה לחשיבותו, וכן אלה הלוים שהיו מבינים בכלי שיר נתנו בידם פקודת בית ה' לחשיבותם:

(יג) "ועל". שהם היו פקידים ג"כ על נושאי סבל, וחוץ מזה היו מנצחים על כל עושי מלאכה, על כל מיני עבודה היה מנצח אחר, וכן היו "מהלוים סופרים ושוטרים:"

(יד - טו)" ובהוציאם". בעת שעסקו בזה מצא חלקיהו "ספר תורת ה' ביד משה", שמצא את הספר תורה שכתבו משה בעצמו, ועז"א "ספר התורה" בה' הידיעה, ספר הנודע שהיה יקר מאד והסתירו אותו בימי מנשה ואמון בנו, והיו מחפשים אחריו ולא נודע מקומו:

(טז - יז) "כל אשר ניתן". כי היו שני מיני כספים, הכסף של הנדרים ונדבות שהיה ביד חלקיה מכבר, והכסף שקבצו מערי יהודה שנתן בידם עתה, והשיב שמה שנתן ביד עבדך עתה מן הכסף המקובץ, "הם עושים," ר"ל יעשו עתה להתיכו וליתנו לעושי המלאכה, אבל "הכסף הנמצא בבית ה'" מכבר, שהוא הכסף שהיה ביד הכ"ג מן הנדרים ונדבות שנתנו בבית המקדש, זה התיכו כבר ויתנוהו כבר לעושי המלאכה, עוד טרם שבאה ע"ז הפקודה מן המלך עשו זה מעצמם. ויתר הדברים התבארו בפירוש מלכים שם:

(כד) "את כל האלות". הוא פירוש עמ"ש במלכים את כל דברי הספר שקראו לפניו אז את התוכחה שבמשנה תורה, ואמרו חז"ל שמצאוהו נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, וקראו לפניו במקום שמצאו נגלל. ויתר הדברים התבאר במלכים שם:

(לא) "בכל לבבו". שם כתוב בכל לבב, ועזרא הוסיף שגם הוא נכנס בברית הזה על עצמו לעשות ככל התורה:

(לב - לג)" ויעמד". שהעמידם לעשות כברית, ובזה העביד אותם לעבוד עבודת ה' כל ימיו: