מלבי"ם על דברי הימים ב לג

(א - י) "בן שתים עשרה". מכאן עד פסוק י' הועתק ממלכים סימן כ"א, ושם בארתי השנוים שבאו בשני הספרים עיי"ש. ומ"ש וידבר ה' אל מנשה, במלכים שם פי' מה היה הדבור שדבר ע"י נביאיו:

(יא) "ויבא ה'". כל הספור עד סוף הסימן הוסיף עזרא על ס' מלכים: "וחוחים". הם זיקים שמושכים בם את החיות הרעות:

(יב - יג)" חלה ויתפלל". חלות פנים הוא להסיר קצפו, והתפלה להפיק רצון:

(יד) "מערבה לגיחון". הוא בצד מערב ירושלים: "ולבא בשער הדגים." היה מצד מזרח, ושם היה העופל, כנזכר בנחמיה ג':

(יח - יט) "ותפלתו" וכו' "ותפלתו והעתר לו." תפלה הראשונה שהתפלל בעודו במאסר כתובה על דברי מלכי ישראל ונמצאת בספרי אפאקריפען, והיא חול. תפלה שהתפלל אח"כ היא קדושה ונמצאת בדברי חוזי, והוא בתהלות (סי' סו) כמש"פ שם, והחוזים כתבו גם חטאתיו בפרטות. "וחוזי", כמו חוזים:

(כ)" ביתו". בביתו, ושם ויקבר בגן ביתו. ויתר הדברים עד סוף הסימן הועתק ממלכים בתוספת קצת: