מלבי"ם על דברי הימים ב ח

(ב) "והערים." במלכים אמר ששלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל וחירם יצא לראות את הערים ולא ישר בעיניו, ובארתי שם שנתנן לו להוציא מהם העשרים אלף כור חטין ועשרים אלף כור שמן שנתן לו מדי שנה בשנה, ולא ישרו בעיני חירם כי א"ל שהוא ארץ כבול ולא יוציאו די תבואה כשיעור הזה, וספר עזרא שנתן חירם לשלמה את הערים בחזרה, ושלמה בנה אותם ויושב שם ב"י שהם יעבדו את אדמתם ויוציאו את העשרים אלף כורים לתת לחירם:

(ג - ו) "וילך." על מה שנאמר במלכים (שם טו - יט) הוסיף עזרא דברים שלא נזכר שם, א] שכבש חמת ובנה שם ערי מסכנות, ושם נזכר שבנה בית חורון התחתון, ועזרא ספר שאח"כ בנה אותה שנית להיות עיר מבצר, וגם בנה עמה בית חורון העליון לעיר מבצר, ולא ספר מבנין גזר שכבר נזכר במלכים באורך:

(ט - י)" ומן בני ישראל" וכו' "אלה שרי הנצבים" וכו'. במלכים אומר ששרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה היו חמשים וחמש מאות, ושם כתבתי לישב הסתירות שיש בין הכתוב שם ובין הכתוב (שם ה, למ"ד), ועל הסתירה שיש בין מספר דפה ומספר דשם פירשתי ששם מדבר על שרי הנצבים של הגרים שספר דוד (כמו שנזכר בדה"א כב), שהיו כ"ה אלף והיו עליהם חמש מאות שרי חמשים וחמשים שרי חמש מאות, ופה מדבר משרי הנצבים שהיו ממונים על ישראל שהיו תמיד בלבנון עשרת אלפים, עיי"ש. ולכן אמר מן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו (הוסיף מלת אשר), ר"ל שלא היו עבדים רק היה מהם עשרת אלפים בלבנון להשגיח על עושי המלאכה, עליהם היו שרי הנצבים חמשים ומאתים הרודים בעם. ולא כתב בעם העושים במלאכה כמ"ש במלכים, כי הם לא עשו מלאכה רק השגיחו על כריתת העצים:

(יא) "ואת בת פרעה העלה". במלכים כתיב אך בת פרעה עלתה, ופי' עזרא שזה היה ע"י שהעלה אותה משם מפני שהמקום קדש:

(יב - יג) "אז העלה". שם כתיב והעלה שלמה שלש פעמים בשנה, ופרשתי שם שהקרבנות של שלש רגלים העלה על הוצאותיו, וספר עזרא שאח"ז קבל על הוצאותיו כל הקרבנות בין עולת תמיד העשויים בכל יום בין מוספי שבת ור"ח ורגלים:

(יד)" מחלקות הכהנים". כנ"ל (דה"א כד):" והלוים להלל". (שם כ"ה): "והשוערים". (שם כו):

(טו) "ולא סרו". מלשון סורר ומורה, לא מרו מצותו:

(טז) "עד היום". ר"ל המלאכה שעשה עד שהניח היסוד, שאז הכין הצריך למלאכה והמלאכה שעשה עד כלותו, ועתה "שלם בית ה'," שנשלם גם מלאכת העבודה, וכמ"ש מלכים (שם) ושלם את הבית:

(יז) אז הלך שלמה. הוא פי' למ"ש במלכים ואני עשה בעציון גבר, מפני שאז הלך וכבש מקומות אלה:

(יח) אניות. הוא פי' מש"ש "וישלח חירם באני", רצה לומר ששלח גם אניות: "ארבע מאות וחמשים". שם כתוב ועשרים, ופירש עזרא שהיו עוד שלשים שנתן לעבדיו בשכרם: