מלבי"ם על דברים לא יז
<< · מלבי"ם · על דברים לא · יז · >>
(יז) "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם". ר"ל רק הסתר פנים לבד: "ומצאהו" ממילא "רעות רבות וצרות". ועפ"ז יוכיחו ישראל אחר שמצאו אותם צרות רבות ואין משגיח עליהם מכלל שאין אלהים שופטים בארץ, אבל אדרבה היה להם להוכיח בהפך ממה שהסתיר פנים ע"י עונותם הרי שיש שופט. ז"ש: "ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה". ויוכיחו מזה שאין השגחה, אדרבה הלא:
הפשט
(יז)" וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים". למקרי הזמן וכשתבא עליהם רעה ויתחילו לצעוק אלי כמו שהורגלו, אז והסתרתי פני מהם שלא אשמע צעקתם: והיה לאכל כשירגישו האויבים שהסתרתי פני מהם ממילא יהיה לאכול שיתגרו בהם האויבים (עד"ה ויתנם ביד גוים וימשל בם שונאיהם): ומצאהו רעות רבות בכמות וצרות באיכות: ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי שסלק שכינתו מהם, אבל באמת רק:
הערות
(יז - יח) "וחרה אפי בו ביום ההוא". ר"ל כי החוטא ממין השני אין השם עוזבו תכף לגמרי רק תחלה מסתיר פניו ממנו ומוסר אותו אל מקרי הזמן ואחר שעדיין יש תקוה שע"י היסורין ישוב בתשובה, וכשרואה שאינו שב אז עוזבו לגמרי, אבל החוטא הזה שאין לו תקנה כלל, יחרה אפי עליו תכף ביום ההוא: ועזבתים תחלה לגמרי, ואח"כ אסתיר פני מהם והיו תחת המקרה וממילא והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות: ואמר ביום ההוא וגו', אומר ה' הלא ידעתי כי ע"י הדעות וצרות שיבאו עליו לא יתן לב לשוב עד המכהו רק יאמר בהפך שודאי לא הענישו ה' על המעשה שעבד ע"ז רק על מצפוני לבבו, וז"ש ואמר הלא על כי אין אלהי בקרבי בקרב מחשבתי ומצפוני לבבי לכן מצאוני הרעות הלאה, אבל באמת טעה בזה כי לא על המחשבה אני מענישו רק ואנכי אסתיר פני על כל הרעה אשר עשה בפועל כי פנה אל אלהים אחרים בפועל: