מלבי"ם על בראשית מג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על בראשיתפרק מ"ג • פסוק י"א | >>
ב • ג • ח • ט • יא • יב • יג • יד • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ג, י"א:

וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃


(יא) "אם כן אפוא". צום ג' דברים. א] "שיביאו לו מנחה", שבזה יתראה שכנים אתם, שהחוטא יתבייש להביא מנחה למי שיודע בנפשו שחטא כנגדו, ושתהיה המנחה בלתי יקרה שלא יתראו כנותנים שוחד, רק "מעט צרי ומעט דבש", שכן דרך להביא מנחה דרך כבוד בעת התראות פנים מאנשים מכובדים: