מלבי"ם על בראשית ל טז
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ל' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃
(טז) "ויבא יעקב". מגיד צדקת יעקב, שעבד באמונה ולא בא לביתו עד הערב." ותצא לאה לקראתו", פי' ברי"א שהיה דרכו שבבואו היה סר אל אהל האשה שישכב עמה בלילה, והיה סועד שם, לכן יצאה לקראתו טרם שיכנס באהל רחל. ותאמר אלי תבא, וזה מורה שהיתה כוונתה לש"ש ולכן לא בושה לומר כן, כי לא עלה על לבה דבר תאוה, שאז היתה בושה מזה, והיה ענינה כאדם קודם החטא שהיו ערומים ולא יתבוששו. "כי שכר שכרתיך", ר"ל בשכר שלא בטחתי על דודאים רק על ה' יהיה שכרי שאוליד, "וישכב עמה בלילה הוא", ר"ל שנחה דעתו מזה והוא בעצמו וברצונו שכב עמה לא כאנוס ממנה:
<< · מלבי"ם על בראשית · ל טז · >>