מלבי"ם על בראשית לז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק ל"ז • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ז, י':

וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃



(י) "ויספר". באשר "ספר גם לאביו ואל אחיו", ואביו רצה בצד אחד לפתור חלומו לטובה, ובצד אחר רצה שלא יקנאו בו אחיו, לכן "ויגער בו אביו", כאומר הנה חלמת דבר שא"א להיות מג' צדדים א] "הבוא נבוא אני". האפשר שאב ישתחוה לבנו. ב] "ואמך", שכבר מתה. ג]" ואחיך", שהם רבים ועצומים ממך: