מלבי"ם על בראשית כז לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(לג) "ויחרד יצחק" וגו' "ויאמר מי אפוא", ר"ל הלא נתקבצו בזה כמה פליאות עד שנראה בעליל כי דבר ה' הוא. א] "מי" הוא הצד ציד, שלא נודע מי הוא, ב] "אפוא", הוא שנתעלם מן העין פתאום ולא נודע איפה הלך, ג]" הצד ציד", ואיך צד ציד בשעה קלה ואין יודע ציד בלתך, ד] "ויבא לי", ואיך עלה בדעתו להביא ואני לא צויתיו. ה]" ואכל מכל", הגם שאין דרכי לאכול הרבה מחלישת האצטומכא בפרט לחז"ל שטעם בו כל מעדנים שבעולם, ו] שכ"ז היה "בטרם תבוא" הצידה וההבאה והאכילה, ז] "ואברכהו," מה שברכתיו ולא הרגשתי בקולו שהוא איש אחר, מבואר מכ"ז שה' הסכים על ברכה זו, וא"כ "גם ברוך יהיה", וקרוב לזה ברי"א:  

<< · מלבי"ם על בראשית · כז לג · >>