מלבי"ם על בראשית כז לג
| מלבי"ם על בראשית • פרק כ"ז • פסוק ל"ג | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַ֩יִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרְﬞכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃
(לג) "ויחרד יצחק" וגו' "ויאמר מי אפוא", ר"ל הלא נתקבצו בזה כמה פליאות עד שנראה בעליל כי דבר ה' הוא. א] "מי" הוא הצד ציד, שלא נודע מי הוא, ב] "אפוא", הוא שנתעלם מן העין פתאום ולא נודע איפה הלך, ג]" הצד ציד", ואיך צד ציד בשעה קלה ואין יודע ציד בלתך, ד] "ויבא לי", ואיך עלה בדעתו להביא ואני לא צויתיו. ה]" ואכל מכל", הגם שאין דרכי לאכול הרבה מחלישת האצטומכא בפרט לחז"ל שטעם בו כל מעדנים שבעולם, ו] שכ"ז היה "בטרם תבוא" הצידה וההבאה והאכילה, ז] "ואברכהו," מה שברכתיו ולא הרגשתי בקולו שהוא איש אחר, מבואר מכ"ז שה' הסכים על ברכה זו, וא"כ "גם ברוך יהיה", וקרוב לזה ברי"א:
<< · מלבי"ם על בראשית · כז לג · >>