מלבי"ם על בראשית כד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק כ"ד • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מז • מח • מט • נ • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ד, י"ג:

הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃



(יג) "הנה אנכי." דעתו היה שבין הנערות הרבות שיתקבצו עתה לשאוב מים יבחר את היפה שבכולם ואליה יאמר שתשקהו מים, ואחר שיבחר מהן את היותר יפה בתואר ובמראה הלא יצטרך לדעת ג"כ טוב מדותיה, וזה יבורר ע"י שתאמר שתה וגם גמליך אשקה שבזה ידע בבירור שהיא אשה טובה במדות בענוה ובנדיבות וברחמנות, וזה מצד ארבע בחינות. א] "הנה אנכי נצב על עין המים" וראוי שהנערה תאמר הלא אתה עומד על העין ולמה לא תשתה מן עין המים שלפניך. ב] "שבנות אנשי העיר יוצאות", והלא תאמר למה תרצה דוקא שאשקך אנכי שכבר שמתי הכד על שכמי, לך אל נערה אחרת שעוד הכד בידה ותתן לך מים: