מלבי"ם על בראשית יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק י"ד • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ד, י"ב:

וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃


השאלות

(יא – כד)    היל"ל ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו. ולמה ספר שאברם שכן באלוני ממרא שכבר נאמר זה בפ' הקודמת:
למה הפסיק בספור מלכי צדק וברכתו. שאחר שאמר ויצא מלך סדום לקראתו היל"ל ויאמר מלך סדום תן לי הנפש בסמוך לו. ולמה הקדים מלכי צדק ברכת אברהם לברכת ה'. ומ"ש ולא תאמר אני העשרתי את אברם הם דברי חדודים. והלא באמת הגיע השלל לאברהם שהוא הצילו אחרי יאוש בעלים. ולמה חלק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים. שמשמע שהנערים אינם האנשים:

(יא – יב) " ויקחו את כל רכוש". כי היו הערים עזובות, "וגם לקחו את לוט ואת רכושו" שהיה לו מצד שהוא "בן אחי אברם", ולא התיראו מפני אברם דודו, הגם שלוט לא התגרה עמהם מלחמה כי הוא נשאר "יושב בסדום" ולא התערב במלחמה ההיא, והוליכו אותו בשביה שלא כמשפט: