מלבי"ם על איוב לז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ל"ז • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ל"ז, א':

אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י
  וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃



"אף לזאת" אחר שהגיע לדבר מן הרעם, יאמר, הלא הרעם הוא קול טבעי, והוא נחשב אצל ה' רק כהגה קל, וקול חלוש, ובכל זאת יתבהל האדם ויחרד מפניו מאד, וכ"ש שיתבהל אם ירעם ה' בקול של הנפלאות שהם למעלה מן הטבע, שהוא קול גדול ונורא, כאומר אם אינך יכול לעצור כח מפני הטבע החלושה איך תעצר כח לדרוש את הנהגתו המופלאת אשר היא למעלה מן הטבע, וז"ש הלא "אף לזאת" דהיינו לקול תרועת הרעם, הלא אף ממנו "יחרד לבי ויתר ממקומו" מפני הפחד:

ביאור המילות

"ויתר". יעתק ממקומו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.