מלבי"ם על איוב לא לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(לג-לד) "אם כסיתי" ואם תאמרו שחטאתי בסתר והעלמתי את חטאי, עז"א "וכי כסיתי את פשעי כיתר האדם וטמנתי את עוני במחבואי" מפני "כי אערוץ" ואירא לגלות עוני מפני "המון רבה ובוז משפחות" שהם "יחיתוני" ושברו אותי עת אגלה עוני, עד שאהיה מוכרח "לידום" אח"כ "ולא אוכל לצאת לפני הפתח" מרוב הבושה, הלא אנכי לא יראתי משום אדם ולא מפני ההמון, ולא היצרכתי לטמון חטאי מפני פחדם וכלימתם,


ביאור המילות

"כסתי פשעי, לטמון בחבי עוני". הפשע הוא המרד בגלוי וצריך כיסוי, אבל העון שהוא עוות המחשבה הוא מכוסה, וצריך להטמינו במקום כיסויו בל יתראה שם, ר"ל בל יתראו מחשבותיו החוצה:

 

<< · מלבי"ם על איוב · לא לג · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.