מלבי"ם על איוב כ כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק כ' • פסוק כ"ו | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב כ', כ"ו:

כׇּל־חֹשֶׁךְ֮ טָמ֢וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו
  תְּ֭אׇכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹא־נֻפָּ֑ח
    יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאׇהֳלֽוֹ׃



"כל חשך", הגם "שלצפוניו" ונסתריו "טמון כל חשך", ר"ל שמסתיר רשעתו וגזלותיו בחשך שלא יראם שום אדם, בכ"ז הגם שבחשך לא ימצא לו אור ולא אש, ימציא ה' שמה, בין אש לכלות את כל אשר לו, ובין אור לגלות את מעשיו לעיני השמש, ונגד האש אמר "שתאכלהו אש לא נפח" עד שהאש "ירע" וירוצץ גם את "השריד אשר באהלו", גם הנשאר בביתו אשר לא הוצרך לטמנו גם זה ישרף מן האש:

ביאור המילות

"טמון לצפוניו". הטמון הוא יותר מן הצפון, כמ"ש (יהושע ב') ומוסיף שהגם שהחשך טמון, ירע, כמו תרועם בשבט ברזל ישבר ויפוצץ:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.