מלבי"ם על איוב כו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מלבי"ם על איובפרק כ"ו • פסוק ט' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב כ"ו, ט':

מְאַחֵ֥ז פְּנֵֽי־כִסֵּ֑ה
  פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃



"מאחז", והחק הזה הוא מצפה ומכסה את פני כסא, דהיינו פני השמים שהם כסא ה', כמ"ש ה' בשמים הכין כסאו, שיצייר כאילו ה' יושב שם על כסא ההנהגה, והמים אשר ברקיע הם העומדים בין הארץ ובין השמים, שלמעלה מהם אינו ראוי לנשימת נפש כל חי והוא שייך לגבול השמים, והם כתקרה וציפוי להפסיק בין השמים ובין הארץ, "פרשז עליו עננו" שם פרש את הענן כמסך לפני הכסא שהם השמים:

ביאור המילות

"מאחז", כמו ויאחוז את הבית (מ"א ו' י') מענין ציפוי.

"פרשז". מענין פרישה והז' נוסף, וחז"ל פי' פרש זיו, כמו חדש זיו, או זיו כבודה שהוא מענין זיו לדעת המפרשים, שפרש זיו עננו:

 


<< · מלבי"ם על איוב · כו ט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.