מלבי"ם על איוב כד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק כ"ד • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב כ"ד, כ"ב:

וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ
  יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּחַיִּֽין׃



"ומשך", אחר שצייר מה שעושים בחורף, יחזור לספר מה שעושים בקיץ, ולפרש מ"ש ציה גם חום יגזלו, "כי ימשך אבירים בכחו", שמושך אניות חזקות אל מקומו, והוא "יקום" במקום "אשר לא יאמין בחיין", שעומד במקום מסוכן מאד שהספינה הבאה לשם תשבר או תטבע בים, ולשם מושך את האניה האבירה בכח גדול:

ביאור המילות

"אבירים". אניות הגדולות:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.