מלבי"ם על איוב כב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על איובפרק כ"ב • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב כ"ב, ב':

הַלְאֵ֥ל יִסְכׇּן־גָּ֑בֶר
  כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃



"הלאל", אומר לו שלא היה אפשר שה' ישלם להצדיק את שכרו ולהרשע את ענשו תיכף בעוה"ז, שא"כ לא היו עובדים את ה' לשמו רק ע"מ לקבל גמול, וכן היו נמנעים מלעשות רע רק מיראת העונש, ועבודה זו מאהבת גמול או מיראת עונש אינה רצויה בעיני ה', וז"ש "הלאל יסכן גבר", וכי יקבל ה' הנאה מעבודת האדם, "אם יסכן עלימו משכיל", אם ישכילהו ה' ויבינהו תועלת העבודה, ע"י שהיה רואה שמקבל תיכף שכר ועונש, בזה לא היה ה' מקבל נחת מן העבודה, ומפרש.

ביאור המילות

"יסכון". מענין תועלת והנאה, כמו ותהי לו סוכנת לדעת חז"ל, ויל"פ יסכן השני מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי, וכל דרכי הסכנתה, אם יסכון וירגיל אותם שישכילו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.