מלבי"ם על איוב יג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(יא-יב) "הלא שאתו תבעת אתכם" ודברתם רמיה מצד יראתו לבד, לא מצד שאתם מחליטים כן בלבכם. ודלתות הכתוב מקבילים, "הלא שאתו תבעת אתכם זכרוניכם משלי אפר, ופחדו יפול עליכם לגבי חומר גביכם". ר"ל שתדברו רמיה. או מצד יראת רוממותו ושאתו. או מצד יראת ופחד ענשו. שתבעת אתכם שאתו וגדולתו מצד שתחשבו שפלת ערככם נגד גדולתו. שזכרוניכם משולים כאפר נגדו. כענין מ"ש הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, שמצד זה תבעת אתכם שאתו. או שתפחדו פחד העונש כי יוכל להשוות גביכם לגבי חומר. מצייר שהאדם הוא נברא מן החומר והוא דומה כגב וגובה היוצא מן החומר. וכשמסלקים הגב משוים אותו שישוה עם יתר החומר שאצלו. כן יוכל להשיב את גופכם שהוא עפר מן האדמה שישוה אל האדמה שאצלו ולא יוכר ממנו רושם כלל. ומצד זה פחדתם וחנפתם לדבר מהתלות:


ביאור המילות

"שאתו. ופחדו". שאת היא יראת הרוממות, ופעל בעת בא לרוב על דבר מאוים מצד עצמו, והפחד הוא מפני הרע ויראת העונש. וכן לקמן ל"א כ"ג:

 

<< · מלבי"ם על איוב · יג יא · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.