מלבי"ם על איוב ט כז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ט' • פסוק כ"ז | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־אׇ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י
אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה׃
"אם אמרי", (טענה ד') אם תאמר שהתמורה הזאת תהיה ע"ד הגמול, שה' יגמלהו טוב כפי ערך הצער אשר סבל במדה ובמשקל, והדבר תלוי בחפץ ה' הגומל טוב תחת רע, ע"ז משיב שא"כ יסתור את דברי עצמו מה שיעץ אותו לשכח צערו ולהתחזק כנגד היסורין ושלא יתיאש באשר הם לטובה, שאחר שהטוב שהוא מוכן להשיג הוא מכוון במשקל נגד הצער והיגון שיסבול, ומשקל הצער קצוב מאת ה' מבלי עודף ומחסר, א"כ אם יתגבר על יסוריו ולא יצטער, בהכרח יארכו ימי היסורים עד יגיע צערו אל המדה הקצובה, וז"ש "אם אמירה שלי" אשר אומר ואחליט בדעתי "שאשכחה שיחי", אם זאת תרגיע את נפשי שעל ידי כן "אעזבה פני" וכעסי, "ואבליגה" ואתחזק ולא ארגיש את הצער, הלא על ידי כן.
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על איוב · ט כז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.