מכילתא על שמות כ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה" - מגיד שלא היה בהם כח לקבל יותר מעשרת הדברות, שנאמר (דברים ה כב) "אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו" אלא "קרב אתה ונשמע".

מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם המקום נביאים, שנאמר (דברים יח טו) "נביא אקים להם", נביא עתיד אני להעמיד מהם, אלא שקדמו הם בזכות, שנאמר (דברים יח יז) "ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו". אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם.

וכן הוא אומר (במדבר כז ז) "כן בנות צלפחד דוברות", (במדבר לו ה) "כן מטה בני יוסף דוברים". אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומר (במדבר יד כ) "סלחתי כדבריך".

(דברים ה כו) "מי יתן והיה לבבם זה" - אילו איפשר להעביר מלאך המות - הייתי מעבירו, אלא שכבר נגזרה גזירה. רבי יוסי אומר: על תנאי, כך עמדו ישראל על הר סיני, על תנאי שלא ישלוט בהם מלאך המות, שנאמר (תהלים פב ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם - אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו":


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כ טו - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · כ · טו · >>