מכילתא על שמות כ ב
<< | מכילתא על שמות • פרק כ' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗͏ַי׃
"אנכי ה' אלהיך" - מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחלת התורה? משלו משל, למה הדבר דומה?
- לאחד שנכנס במדינה. אמר להם: אמלוך עליכם! אמרו לו כלום עשית לנו, שתמלוך עלינו? מה עשה? בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם: אמלוך עליכם! אמרו לו: הן והן.
- כך המקום הוציא ישראל ממצרים, קרע להם הים, הוריד להם המן, העלה להם הבאר, הגיז להם השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם: אמלוך עליכם! אמרו לו הן והן.
רבי אומר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כולן על הר סיני לקבל התורה - השוו כלם לב אחד לקבל מלכות שמים בשמחה. ולא עוד, אלא שממשכנין זה על זה.
- ולא על הנגלות בלבד נגלה הקב"ה עליהם, לכרות ברית עמהם - אלא אף על הסתרים, שנאמר (דברים כט כח): "הנסתרות לה' אלהינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". אמרו לו: על הגלויים אנו כורתים ברית עמך, ולא על הסתרים, שלא יהא אחד ממנו חוטא בסתר - ויהא הצבור מתמשכן:
"אנכי ה' אלהיך", למה נאמר?
- לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמות, שנאמר (שמות טו ג) "ה' איש מלחמה", נגלה על הר סיני כזקן מלא רחמים שנאמר (שמות כד י) "ויראו את אלהי ישראל", וכשנגאלו מה הוא אומר (שם)? - "וכעצם השמים", ואומר (דניאל ז ט) "חזה הוית עד די כרסוון רמיו" ואומר (דניאל ז י) "נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי" וגו', שלא יתן פתחון פה לאומות העולם, לומר שתי רשויות הן, אלא: "אנכי ה' אלהיך": אני על הים - אני על היבשה. אני לשעבר - אני לעתיד לבא. אני לעולם הזה - אני לעולם הבא!
- שנא' (דברים לב לט) "ראו עתה כי אני אני הוא", (ישעיה מו ד) "עד זקנה אני הוא", (ישעיה מד ו) "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון", ואומר (ישעיה מא ד) "מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' אני ראשון וגו'".
ר' נתן אומר: מכאן תשובה למינין שאומרים שתי רשויות הן, שכשעמד הקב"ה ואמר "אנכי ה' אלהיך", מי עמד ומיחה כנגדו? אם תאמר במטמניות היה הדבר, והלא כבר נאמר (ישעיה מה יט) "לא בסתר דברתי וגו'" לאלו אני נותנה! אלא "לא אמרתי להם תוהו בקשוני", ולא נתתיה פנגס! וכן הוא אומר "ה' דובר צדק מגיד מישרים".
ד"א "אנכי ה' אלהיך", כשעמד הקב"ה ואמר "אנכי ה' אלהיך" היו ההרים מתרעשים והגבעות מתמוטטות, ובא תבור מבית אלהים, וכרמל מאספמיא, שנאמר (ירמיה מו יח) "חי אני נאם המלך ה' צבאות שמו, כי כתבור בהרים וכרמל בים יבא". זה אומר: אני נקראתי! וזה אומר: אני נקראתי! - וכיון ששמעו מפיו "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - עמד כל אחד ואחד במקומו, ואמרו: לא עסק אלא עם מי שהוציא ממצרים.
ד"א "אנכי ה' אלהיך", שכשעמד הקב"ה ואומר "אנכי ה' אלהיך" היתה הארץ חלה, שנאמר (שופטים ה ד)"ה' בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה" ואומר (שופטים ה ה) "הרים נזלו מפני ה'", ואומר (תהלים כט) "קול ה' בכח קול ה' בהדר... עד "ובהיכלו כולו אומר כבוד", עד שנתמלאו בתיהם מזיו השכינה.
- באותה שעה נכנסו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע וכו', וכיון ששמעו מפיו הדבר - פנו כלם והלכו איש איש למקומו. ולפיכך נתבעו אומות העולם, כדי שלא ליתן פתחון פה להם כלפי שכינה, לומר אלו נתבענו כבר קיבלנו עלינו. הרי שנתבעו - ולא קבלו עליהם!
- שנאמ' (דברים לג ב) "ויאמר ה' מסיני בא..." ונגלה על בני עשו הרשע ואומר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? - אמר להם "לא תרצח". אמרו: זו היא ירושה שהורישנו אבינו, שנאמר (בראשית כז מ) "על חרבך תחיה"!
- נגלה על בני עמון ומואב, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? - אמר להם "לא תנאף". אמרו לו: כלנו מניאוף, דכתיב (בראשית יט לו) "ותהרין שתי בנות לוט מאביהם", והיאך נקבלה?
- נגלה על בני ישמעאל, אמר להם: מקבלין אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? - אמר להם "לא תגנוב". אמרו לו: בזו הברכה נתברך אבינו, דכתיב (בראשית טז יב) "הוא יהיה פרא אדם", וכתיב (בראשית מ טו) "כי גנוב גנבתי".
- וכשבא אצל ישראל (דברים לג ב) "מימינו אש דת למו" פתחו כלם פיהם ואמרו (שמות כד ז) "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"!
- וכן הוא אומר (חבקוק ג ו) "עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים". אמר רבי שמעון בן אלעזר: אם בשבע מצות שנצטוו בני נח, שקבלו עליהן - אינן יכולין לעמוד בהן - קל וחומר למצות שבתורה!
- משל למלך שמנה לו שני אפטרופסין: אחד ממונה על אוצר של תבן, ואחד ממונה על אוצר של כסף ושל זהב. זה שהיה ממונה על התבן נחשד, והיה מתרעם על שלא מנו אותו על אוצר של כסף ושל זהב. וזה שהיה ממונה על הכסף ועל הזהב אמר לו: ריקה, בתבן כפרת, בכסף וזהב על אחת כמה וכמה! והלא דברים קל וחומר: ומה בני נח, בשבע מצות בלבד לא יכלו לעמוד בהם, בשש מאות ושלש עשרה מצות על אחת כמה וכמה!
מפני מה לא ניתנה תורה בארץ ישראל? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם, לומר לפי שנתנה בארצו לפיכך לא קבלנו.
- דבר אחר: שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר בארצי נתנה וזה אומר בארצי נתנה, לפיכך נתנה במדבר, דימוס פרהסיא במקום הפקר.
- בשלשה דברים ניתנה תורה: במדבר ובאש ובמים, מה אלו חנם לכל באי העולם - אף אלו חנם לכל באי העולם:
"אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" - עבדים למלכים היו.
- אתה אומר עבדים למלכים היו, או אינו אלא עבדים לעבדים? - כשאומר (דברים ז ח) "ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים" - עבדים למלכים היו, ולא עבדים לעבדים!
ד"א: מבית העובדים עבודה זרה:
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. למה נאמר? לפי שנאמר "אנכי ה' אלהיך".
משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו: גזור עליהם גזרות! אמר להם: כשיקבלו את מלכותי - אגזור עליהם; שאם מלכותי לא יקבלו - גזרותי לא יקבלו!
כך אמר המקום לישראל: "אנכי ה' אלהיך... לא יהיה לך": אני הוא שקבלתם מלכותי במצרים? אמרו לו: כן. - וכשם שקבלתם מלכותי - קבלו גזרותי: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".
רבי שמעון בן יוחאי אומר: הוא שנאמר להלן (ויקרא יח ב) "אני ה' אלהיכם" שקבלתם מלכותי בסיני? אמרו לו: הן והן. קבלתם מלכותי - קבלו גזרותי: (שם) "כמעשה ארץ מצרים" וגו'. הוא שנאמר כאן: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" וקבלתם מלכותי? והן קבלתם מלכותי באהבה - קבלו גזרותי:
"לא יהיה לך אלהים אחרים". למה נאמר? לפי שנאמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אין לי אלא שלא תעשו. העשוי כבר, מנין שלא יקיים? - תלמוד לומר "לא יהיה לך":
"אלהים אחרים". וכי אלוהות הן? והלא כבר נאמר (ישעיה לז יט) "ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה", ומה תלמוד לומר "אלהים אחרים"? אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות.
- דבר אחר "אלהים אחרים" - שהם מאחרין הטובה מלבא לעולם.
- דבר אחר "אלהים אחרים" - שהם עושין את אלהיהם אחרונים.
- דבר אחר "אלהים אחרים" - שהם אחרים לעובדיהם. וכן הוא אומר (ישעיה מו ז) "והן יצעק אליו ולא יענה ומצרתו לא יושיענו".
- רבי יוסי אומר: "אלהים אחרים" למה נאמר? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם, לומר "אלו נקראו בשמו - כבר היה בהם צורך". והרי נקראו בשמו - ואין בהם צורך! ואימתי נקראו בשמו? בימי אנוש בן שת, שנא' (בראשית ד כו) "אז הוחל לקרוא בשם ה'". באותה שעה עלה אוקיאנוס והציף שלישו של עולם. אמר להם המקום: אתם עושים מעשה חדש וקראתם עצמכם - אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי, שנא' (עמוס ה ח) "הקורא למי הים".
- רבי אליעזר אומר: "אלהים אחרים" - שהם מחדשים להם אלהות בכל יום. הא כיצד? היה לו של זהב, נצרך לו - עשאו של כסף, ונצרך לו - עשאו של נחשת. היה לו של נחשת, ונצרך לו - עשאו של ברזל או מעופרת. וכן הוא אומר (דברים לב יז) "חדשים מקרוב באו".
- רבי יצחק אומר: אלו נפרש להם כל שם עבודה זרה - לא היה מספיק כל העורות שבעולם.
- רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: בא וראה לשון שתפסה תורה "למולך" כל שתמליכנו עליך, אפילו קיסם אחד או חרס!
- ר' אומר: "אלהי' אחרים" - שהם אחרונים למי שהוא אחרון במעשים. ומי אחרון שבמעשים? מי שקורא אותם אלוהות:
"על פני" למה נאמר? שלא ליתן פתחון פה לישראל, לומר: לא נצטווה על עבודה זרה אלא מי שיצא למצרים! לכך נאמר "על פני", לומר: מה אני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים - אף אתה ובנך ובן בנך לא תעבוד עבודה זרה עד סוף כל הדורות:
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כ ב - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כ · ב · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-20-2