לדלג לתוכן

מכילתא דפסחא בא ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מְכִילְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל
מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָן בְּאֵרִי


מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא (בֹּא) · מַסֶּכְתָּא דְ"וַיְהִי" (בְּשַׁלַּח) · מַסֶּכְתָּא דְשִׁירָה (בְּשַׁלַּח)
מַסֶּכְתָּא דְ"וַיַּסַּע" (בְּשַׁלַּח) · מַסֶּכְתָּא דַעֲמָלֵק (בְּשַׁלַּח-יִתְרוֹ) · מַסֶּכְתָּא דְ"בַּחֹדֶשׁ" (יִתְרוֹ)
מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין (מִשְׁפָּטִים) · מַסֶּכְתָּא דְכַסְפָּא (מִשְׁפָּטִים) · מַסֶּכְתָּא דְשַׁבָּתָא (כִּי תִשָּׂא-וַיַּקְהֵל)


מְכִילְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא בֹּא
על יסוד מהדורת האראוויטץ-רבין. נוקד לפי לשון חכמים בהשראת כ"י קאופמן ופרמה א למשנה.

"רֹאשׁ חֳדָשִׁים",
שׁוֹמְעֵנִי, מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם,
מְנַיִן לִשְׁאָר חֳדָשִׁים?
תִּלְמֹד לוֹמַר "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
"רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים טז, א)
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח"
שָׁמוֹר אֶת הַפֶּסַח לָאָבִיב וְאָבִיב לַפֶּסַח,
שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ.
הָא כֵּיצַד?
עַבֵַּר אֶת אֲדָר, שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ.
הֲרֵי שֶׁעִבְּרוּ אֶת אֲדָר וְלֹא בָא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ,
שׁוֹמְעֵנִי, יְעַבְּרוּ אֶת נִיסָן!
הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ אַתָּה עוֹשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי,
וְאָמְרָה תּוֹרָה "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם"!
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר:
"שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב",
חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב אַתָּה מְעַבֵּר,
וְאֵי זֶה זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה אֲדָר.
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה מְעַבֵּר.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ",
חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר.
וְהַדִּין נוֹתֵן:
הוֹאִיל וְחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר וְשָׁנָה מִתְעַבֶּרֶת,
מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו,
אַף שָׁנָה, אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ
אִי מַה חֹדֶשׁ, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בּוֹ,
אַף שָׁנָה, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר, "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ",
חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר,
וְאֵי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ.
אִי מַה שָּׁנָה אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בָּהּ,
אַף חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כג, ו)
"וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה,
חַג הַמַּצּוֹת לַיי, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ."
יוֹם לְחֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר,
וְאֵי אַתָּה מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ.
וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר:
הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, כְּבַר הַלְּבָנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן,
אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן.
הוֹאִיל וְהַחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר, וְהַשָּׁנָה מִתְעַבֶּרֶת,
מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו,
אַף הַשָּׁנָה אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ.
מַה חֹדֶשׁ, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרוֹ אֶלָּא ַסּוֹף,
אַף שָׁנָה, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרָהּ אֶלָּא בַסּוֹף.
רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר:
הוֹאִיל וְטֻמְאָה מְעַכֶּבֶת וְאָבִיב מְעַכֵּב
מַה טֻּמְאָה, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם,
אַף אָבִיב, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.
אוֹ אֲפִלּוּ כִּי חָל אָבִיב וּבָא?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות יג, י)
"וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ",
בְּמוֹעֲדָהּ אַתָּה מוֹסִיף וְאֵי אַתָּה מוֹנֵעַ.

"רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה",
שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה נִיסָן אַחֵר.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר:
מְנַיִן שֶׁאֵין מְעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה
אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם?
תִּלְמֹד לוֹמַר "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה".

"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה,
וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת."