מילות הגיון/שער יב
יֵאָמֵר אצלנו על מה שהוא קודם לדבר אחר על חמשה פנים. הראשון – הוא הקדימה בזמן, כאמרנו „קדם לאברהם”. השני – קדימה בטבע, כחי להאדם, כי אם תרצה לסלק החי תבטל מציאות האדם, ואם תרצה לסלק האדם לא תבטל מציאות החי; הנה נאמר, כי החי הוא יותר קדם מן האדם בטבע, והאדם מתאחר מן החי בטבע. השלישי – הקדימה במדרגה, כשני אנשים, דרך משל, שאחד מהם יושב קרוב אל השלטון והאחר רחוק ממנו, הנה יאמר, שזה קדם לזה במדרגה. הרביעי – הקדימה במעלה, והוא היותר שלם שבשני דברים והנכבד שבהם במין אחד בעינו או בשני מינים מתחלפים; דמיון זה, משני רופאים ושני מדקדקים, אשר אחד מהם יותר חכם מן האחר, הנה נאמר ביותר חכם שבהם, שהוא היותר קודם במלאכה ההיא; וכן אם התחלפו המלאכות, כמו שיהיה אדם חכם, ואם[1] לא יהיה מופלג בחכמה, ואדם אחר מרקד מהיר בריקוד, הנה נאמר בחכם ההוא, שהוא היותר קדם מן המרקד במעלה, כי מלאכת החכמה קודמת אל מלאכת הריקוד במעלה. והחמישי – הקדימה בסבה הוא שיהיו שני דברים מספיקים במציאות, ולא ימצא אחד מהם בלתי האחר[2], זולת כי האחד מהם סבה למציאות האחר, הנה נאמר בסבה, שהיא יותר קדומה מן המסובב; כמו שנאמר, שעלית השמש היא סבה למציאות היום.
ואנחנו נאמר בשני דברים שהם יחד בזמן, כשיהיו נמצאים בעת אחת; ונאמר שהם יחד במקום, כאשר יהיו נמצאים במקום אחד; וכן כל שני דברים שיהיה מרחקם יחד מהתחלה אחת מרחק אחד, הנה נאמר, שהם יחד במדרגה; וכל שני דברים המסתפקים בחיוב המציאות ולא יהיה אחד מהם סבה לאחר, הנה נאמר בהם, שהם יחד בטבע, ככפל והחצי. וכן נאמר על הסמוכים שהם יחד מצד הסמיכות.
הנה כלל השמות, אשר התבאר ענינם בזה השער, תשעה שמות הם. והם: הקודם בזמן, הקודם במדרגה, הקודם בטבע, הקודם במעלה, הקודם בסבה, יחד בזמן, יחד במקום, יחד במדרגה ויחד בטבע.